בלה הצטרפה ללהקת התאטרון הנודד

10/07/2018

קולות של קרב חתולים הבקיעו את השקט המבורך של הבוקר. בעודי מפזמת במקלחת שמעתי את חתולתי האהובה בלה צועקת על חתול שהגיע לחצר הבית שלנו. זה סיפור על החתולה שלי אבל גם על לב שנכמר, על דברים שבין הורים וילדים ועל נושאים לשעות רבות של יצירה משותפת.

 

~*~*~*~*~*~

 

שני החתולים נוהמים זה מול זה והחתולה שלי מנהלת את אחד מקרבות חייה כנגד הפולש. אני יכולה לדמיין את גבה הקמור ואת שערה האפור והיפה, הרך כקטיפה, מתקשה ונהיה סמור. אני מסיימת להתקלח, מתלבשת והקרב בחצר עדיין מתנהל בצווחות חתוליות רמות.

 

רחמי נכמרים על החתולה המסכנה. היא נשמעת לי כל כך מפוחדת. היא עושה את תפקידה יפה, עומדת על המשמר ומגנה באופן מעורר כבוד על הטריטוריה שלה ועל הבית שלנו, אבל הלב שלי מתכווץ כשאני שומעת את הצרחות. הן מחרישות אוזניים. אני מציצה החוצה ורואה חתול מנומר. חצוף אחד. איך הוא מעז? כמה זמן אפשר להתעמר בחתולה ביתית עדינה?

 

 

אני כבר לא יכולה לעמוד בזה. קצת עזרה מתבקשת כאן. החתול הפולש אינו מתרגש מקריאות ה"קישטה" שלי, ואילו בלה שלי – היא דווקא כן. היא חתולה רגישה שכל תנועה חריגה במרחב מזעזעת את נימי נפשה. תנועת הבהלה שלה חושפת אותה בחולשתה מול האדון השרירי עם הכתמים.

 

אני מטקסת עצה עם עצמי - מה עוד אוכל לעשות, ומחליטה להעלות את דרגת המעורבות כדי להביא את הקרב לידי סיום ולהקל על החתולה ועלי. אני יוצאת לגרש את כוח הרשע בעזרת מטאטא. החתולה שלי נסוגה מיד ובורחת לעמדה אחורית בשיחים, והחתול הרשע בעקבותיה. הקרב עובר לשיחים וממשיך להתנהל שם. עכשיו הוא עומד על אבן גדולה והיא נאחזת בקרקע היציבה. הוא גבוה ממנה, והיא בעמדת נחיתות.

 

הצרחות החתוליות נמשכות, ואני מתחילה לעכל את המחשבה שלא אוכל להושיע את החתולה האהובה שלי. היא תצטרך להתמודד. אולי אפילו הזקתי לה בניסיונות ההתערבות שלי, כי כשהחתול החזק הגיע לחצר שלנו היא עשתה מה שמצופה ממנה לעשות והפגינה קשיחות מול התוקפנות של הפולש. אבל כשהתערבתי, המעשה שלי חשף אותה בחולשתה. ומי יודע כיצד המוח החתולי שלה פירש את המעשה שלי? אולי בכלל היא חשבה שאני מגרשת גם אותה. המצפון שלי התחיל לייסר אותי.

 

 נכון היא מתוקה החתולה האפורה שלי?

 

כל שנותר לי לעשות הוא להשלים עם המצב ולהבין שאין ביכולתי להושיע את בלה. היא תצטרך להתמודד. זוהי משימת חייה והיא ערוכה לכך. נכון, היא חתולה ביתית והיא עדינת נפש, אבל עדיין יש בה כוחות ויש לה אינסטינקטים חתוליים.

 

לאחרונה היא מרבה להביא הביתה את מתנות הציד שלה. לרוב זה חגב אומלל, לעתים רחוקות עכבר. אני שמחה וגאה בה כשהיא מבטאת את יצריה החתוליים ועצובה קצת בשביל היצורים האומללים שנקלעו לטקסי ההתבגרות שלה. היא נכנסת הביתה בבכי וצעקות בגוון מיוחד. אלה לא צרחות הקרב אלא מעין יללות מתמשכות, ואני כבר מזהה אותן ויודעת שהיא הביאה מישהו הביתה. הגברת העדינה שלנו משחררת את היצור הנפחד אצלנו בבית וממשיכה לנהל אחריו מרדף. בקיצור, יש לה כוחות, והיא יודעת להתמודד היטב.

 

אני יוצאת מהבית, וכשאני מתרחקת עוברות בראשי מחשבות על כל הסיטואציות שבהן רציתי להגן על הבנות שלי לאורך השנים ולא יכולתי. אנחנו יכולים לחבק ולתת תמיכה רגשית ללב שבור, אבל אין לנו יכולת כהורים לעקוף את הקשיים ולגרום להם להיעלם במטה של קסם.

 

 

ועוד מחשבה עוברת בראשי בעודי מתרחקת מהבית ומותירה את בלה מאחור להתמודד עם החתול הפולש: הגיע הזמן לצרף את בלה ללהקת תאטרון הבובות שלי. היום אני הולכת ליצור את דמותה בפיסות נייר טבולות בדבק.

 

מיד אני מתחילה לפעול, וכשאני מגיעה לפינת קסם אני מלקטת את כל החומרים הדרושים לי. אחרי כשעתיים של עבודה יש לי ראש מוכן ואני מחכה שיתייבש. קיץ עכשיו ושכבות הניר מתייבשות מהר. עוברות עוד כשעתיים ואני צובעת את הראש. עכשיו הוא שוב עומד לייבוש, ובינתיים אני מכינה את הבגדים. 

 

 

הגיע זמן ההלבשה. הכנתי לבלה גלימה תכולה ותפרתי לה פרחים ורדרדים. חשוב לי שתרגיש בנח כשתצטרף לחבורה האריסטוקרטית של השחקנים ולא תרגיש כחתולת הכפר. הנה היא, חגיגית, כולה אומרת רצינות, והיא כמעט מוכנה לצאת לדרך. פתאום נזכרתי שלא הכנתי לה שפם. איך היא תנווט את דרכה? היא תהיה תלויה בשניים האלה, האדון בעל הראש הכחול והגברת עם הציפור בראש, ומי יודע אם ניתן לסמוך עליהם.

 

הכנתי שפם, והדבקתי עליו עוד שכבות ניר. שוב צריך לייבש, לצבוע, לתקן פה ושם ולמרוח שכבת דבק עליונה כדי שהבובה תהיה מבריקה ויפה, אבל המאמץ משתלם. עכשיו היא באמת מוכנה. אני כל כך מקווה שיהיה לה טוב בתאטרון. בקרוב אגדיל את החבורה כדי שיהיה יותר שמח ושיהיה אפשר להרחיב את רפרטואר ההופעות.

 

 להקת התאטרון הנודד

 

 

הראשים של הבובות שאני יוצרת חלולים, והם קלים כמו נוצה וחזקים. אפשר להלביש את הבובות על היד כמו כפפה. איך אני עושה אותן? זה תהליך שאני מלמדת בשמחה את מי שבא לפינת הקסם. בינתיים, עד שתבואו, פטריסיה ואני הכנו כמה חתולים חביבים בטכניקות פשוטות. המטרה היא להראות שאם יש נושא שהוא משמעותי בחייכם או בחיי הילדים, כדאי לחבר אותו לעולם היצירה, ואז היצירה נעשית בהתלהבות ובאהבה.

 

 

 

דוגמאות לחתולים שאפשר ליצור ביחד עם הילדים

 

1. בובות אצבע עשויות מלבד

הבובות שבתמונה כאן למטה עשויות מלבד בגזרה ישרה ופשוטה. בחרנו בתפר שיניים אבל אפשר לתפור בכל שיטה שתמצאו לנכון. אין כאן חוקים. גם ילדים אוהבים לתפור ומגיל שש או שבע ניתן לתת להם להתנסות בתפר פשוט שיורד ועולה, עובר מצד לצד. כתבתי פעם פוסט על האהבה של ילדים לתפירה.

 

כל החתולים (אלה שבשורה הראשונה בתמונה) נעשו מחתיכות לבד שהודבקו בדבק חם ותוספת של עיניים זזות. כלומר, אין כאן משהו מסובך לביצוע. גם העיניים הזזות הן לא הכרחיות. בעיני דווקא יפה עיגול קטנטן של לבד. 

 

 

2. ציור של חתול על אבן

ציירנו תחילה בעיפרון וצבענו בעטי אקריליק עדינים. עטי אקריליק הם לא זולים. ניתן לצייר גם בארטליין עגול מס' 70 או בטושים רגילים.

 

 

3. חתולה מגליל ניר טואלט

והנה עוד חתולה מתוקה וחייכנית. הכנתי אותה כמתנה לילדה חמודה שסיימה אצלנו חוג. היא עשויה על גבי גליל של ניר טואלט שהקצוות שלו נדחסו וקופלו קצת פנימה כדי ליצור מעין קופסה. אפשר לצייר כמובן כל חיה שרוצים. אנחנו כעת בענייני חתולים. הזנב הוא רצועה של ניר שמעגלים אותה בעזרת להב אחד של המספריים. בפנים יש הפתעה קטנה. גם אתם יכולים להכין חיות בשיטה הזאת ולשים בפנים הפתעה קטנה למישהו אהוב.

 

 

4. חתול מרצועת ניר ארוכה מקופלת

 אפשר להכין רצועת קרטון ארוכה מקופסת קורנפלקס או כל קופסה אחרת של קרטון דק. באופן הזה יש גם ניצול של הקיים, ללא צורך לקנות חומרים.

 

אנחנו לא ממציאות הכול. הגענו אל הרעיון מפינטרסט, ומפינטרסט התגלגלתי אל המקור. זהו בלוג בשם krokotak שמתמחה בעבודות ניר.

 

 

הוראות ליצירת חתול מקרטון של קופסת קורנפלרס, מתוך הבלוג krokotak

 

 

 

5. עוד חתול מקרטון או בריסטול

צילמתי אותו בשתי פוזיציות כדי שתראו כיצד הוא עשוי. הראש מתיישב בתוך חתך בקצה של הגוף. אפשר להכין חתול שחור, חתול לבן או צבעוני. אם הילד צעיר מדי בשביל לתכנן את הגזרה ולגזור, אפשר לשתף אותו בצביעת הבריסטול או הקרטון ויצירת הפנים.

 

ניתן להכין משפחה: חתולים גדולים וקטנים. אחרי שתבנו משפחה יתכן שהילד ירצה לבנות לחתולים בית או להכין שטיח, כרית מפנקת, כדור צמר או משהו מעולמם של החתולים. כשמתחברים למשהו ביצירה יודעים היכן זה מתחיל ולא לאן זה מוביל. אבל לפעמים מבוגר יכול לפתוח פתח ולהציע, והרעיונות של הילד כבר זורמים לבד.

 

 

כמה מילות סיום

הפוסט הזה נכתב מתוך כוונה שיהווה השראה. לקחתי נושא שהבנתי שיש לו משמעות בעבורי. גיליתי שהחתולה שלי בלה יושבת לי עמוק בלב, ולא רק שהיא התנחלה לה שם, היא גם מפעילה אותי ומניעה אותי לעשות דברים שונים, לפעמים לטובתה ולפעמים פחות.

 

ובכדי שלא תצחקו עלי אספר שאני בחברה טובה. ציירים רבים אהבו לצייר חתולים, וברגעים אלה עולה בדעתי לספר על כך בהזדמנות. אם לחזור לענינינו, אז באמת אפשר גם לצייר את הנושא האהוב. זה רעיון בהחלט יפה.

 

אם אתם רוצים להעביר שעות של הנאה עם הילדים שלכם, מצאו מה מעסיק את עולמם: כלי תחבורה? דינוזאורים? ארצות רחוקות? כיצד לבצע את הרעיונות שלהם - תחשבו על כך ביחד. זה לא נורא אם לא יודעים מיד את התשובה. חפשו רעיונות בפינטרסט. זה כלי אדיר. ואפשר גם לבוא אלינו. ננסה ככל יכולתנו לעזור ברעיונות ובביצוע. מבטיחות לקבל את פניכם בחיוך וליצור בעבורכם לכם זמן איכות אינטימי ומלא בעשייה מבורכת.

 

שעות הפתיחה שלנו בקיץ.

בימים ובשעות שמחוץ ללוח הזמנים ניתן לתאם בטלפון. 

 

להתראות בפוסט הבא :)

 

 

Share on Facebook
Please reload

הסיפור שלנו

Please reload

מה מעניין אותך?

פטריסיה גדלה בבית גדול עם הרבה חדרים ודברים מעניינים שקרו בהם מאחורי דלתות סגורות. זיוה גדלה בבית קטן שלא היו בו דלתות כלל.

רוצים לקרוא עוד?

הקליקו על התמונה.

November 16, 2018

July 10, 2018

Please reload

פוסטים אחרונים

סדנאות.jpg

© 2023 by Salt & Pepper. Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now