שתיים ושניים

04/05/2018

אנחנו שתיים

פטריסיה אוגרת. אני מפזרת. פטריסיה חולמת. אני חושבת. פטריסיה שותלת, יוצרת, צובעת ומסדרת. אני מסתכלת ומתפעלת. פטריסיה רואה שולחן או כיסא עם רגל שבורה ומיד קוראת לאבי שיבוא עם הטרקטור לאסוף את המציאה. אני רואה את הגרוטאות הנערמות ומתכסה זיעה.

 

לפטריסיה יש תעוזה, חלום וחזון. לי יש מבט מתבונן והרבה שאלות. פטריסיה היא כדור מרץ. אצלי הכל קורה לאט. ואנחנו ביחד. חולקות בהובלה של פינת קסם. זו פינה מיוחדת, ומתוך החיפוש והגישוש צומחים בה דברים מיוחדים, כאלה שלא קורים בשום מקום. אנחנו שתיים - פטריסיה ואני. ולמה שתיים? כי שתיים זו יותר מאחת. רוצים לקרוא עוד על הסיפור שלנו? הנה הוא כאן.

 

את צמד הדלעות האלה עיצבה פטריסיה.

 

 

שניים

הוא נולד לפני שנים רבות, אצלי בבית, בימי שבת של תקופת הקיץ. היא נולדה בפינת קסם. ניערתי את הרעמה הכחולה שלו. הסרתי את האבק. הסתכלתי על העיניים שלו והוא הסתכל בי חזרה. הבנתי שהוא מבקש ממני משהו. סוס לא יכול לחיות כל כך הרבה שנים לבד.

 

יצרתי גברת עם ציפור בראש, כי מישהי שיש לה ציפור בראש היא בטוח נחמדה, ויכולה להיות בת שיח טובה לסוס כחול. עכשיו אני רוצה להקיף אותם באהבה ולטפח סביבם מעגל של חברים. מעניין איזה צורה וצבע הם ילבשו.

 

 

דיבור פנימי - אנחנו עם עצמנו

את הצלחות האלה צילמתי בכפר קרמיקאים בדרום צרפת. יש כאן שתי צלחות, ובכל צלחת שני גיבורים, אבל במבט אישי, יש כאן צמד אחד שמתבלט יותר מהאחרים. השניים האלה, או יותר נכון שתיים, הן כיפה אדומה, הילדה המפורסמת עם השכמייה האדומה, וכיפה אדומה הפנימית. הדיבור הפנימי שלה עם עצמה ועם הפיתוי וההיגיון גם יחד הם הכוכב הראשי כאן. נכון שומעים את גלגלי המוח שלה עובדים עד לכאן?

 

פעם חשבתי שרק אני מדברת עם עצמי, אבל מסתבר שדיבור פנימי הוא משהו שמאוד נוכח בחיים שלנו. אפילו ויקיפדיה התייחסה לכך. תוכלו לקרוא על כך כאן. ודיבור פנימי בעולם היצירה הוא מעניין במיוחד, כי הוא מאוד ממזרי. הוא לכאורה סמוי מהעין. הוא מרומז ומסתורי.

 

 

הרקדנים של חואן מירו

הגודל, הצבע ומערכת היחסים שבין השניים, כל אלה יוצרים פנטזיה. הם נמצאים ליד הקשת הגדולה המודרנית של רובע לה דפנס בפריז, אזור של מגדלים מודרניים ומשרדים של חברות מסחר. אני זוכרת את הפסל הזה מביקור ברובע לפני המון שנים. הוא נחרט לי בלב.

 

אצל כל אחד מאיתנו הפנטזיה היא בוודאי קצת אחרת.  בשבילי היא מכמירת לב. יש פער גדול בין העיניים התמימות ומבע הגוף של השניים לבין מידותיהם העצומות. כשאני רואה את הצמד הזה קורים לי שני דברים בו זמנית: הלב מתכווץ קצת לנוכח הסרבול שלהם, ובמקביל עולה לי גם חיוך על הפנים. זה רגש מורכב ובזו גדולתו של האמן חואן מירו.

 

הסרטון שהעליתי כאן הוא מתוך ערוץ Art AtSite

 

 

תרגיל

נסו ליצור שניים. לא חשוב מה אבל שיהיו שניים. זה יכול להיות שתי כפיות מפלסטלינה, או אולי דווקא סכין ומזלג. אם יש לכם מחבתות ישנות זה נפלא לצייר עליהן. אולי תעמידו שני בתים מקופסת גפרורים או שני יצורים מאצטרובלים. ההעמדה מייצרת משהו אחר ושונה.

 

אם התנתקתם ממקורות היצירה שלכם כבר לפני שנים, ובא לכם פתאום לחזור אבל אין לכם מושג ממה להתחיל - אפשר אפילו להוציא שני צעצועים מהארגזים והמגירות של הילדים ולהעמיד אותם זה מול זה. גם ליצור חבר חדש לצעצוע אהוב, מפלסטלינה או אפילו מקרטון, זו אפשרות. קערת מטבח שמנה מול כוס דקיקה גם הם יוצרים שיחה ביניהם. כן, לחזור לעולם המשחק זה רעיון לא רע בכלל. משחק והתבוננות - השילוב של שניהם מייצר רגש ומחשבה, מעורר דברים מבפנים, מנער אבק מהדמיון.

 

שניים הם יותר מהחיבור בין אחד ועוד אחד. יש ביניהם דיבור, והדיבור הזה עומד בפני עצמו. אפשר לשחק ביניהם ולהחליף מקום, להעמיד אותם בזוויות שונות. תעצמו את העיניים ותחשבו על המילה שניים. העברית מפרידה בין המינים אז תחשבו גם על שתיים: שתי טיפות מים, שתי ידיים או שתי עיניים.

 

עכשיו יש לכם רעיונות לעוד עשר שבתות של יצירה עם עצמכם או עם הילדים.

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Please reload

הסיפור שלנו

Please reload

מה מעניין אותך?

פטריסיה גדלה בבית גדול עם הרבה חדרים ודברים מעניינים שקרו בהם מאחורי דלתות סגורות. זיוה גדלה בבית קטן שלא היו בו דלתות כלל.

רוצים לקרוא עוד?

הקליקו על התמונה.

November 16, 2018

July 10, 2018

Please reload

פוסטים אחרונים

סדנאות.jpg

© 2023 by Salt & Pepper. Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now